שנת יציאה: 1974

עיניים גדולות הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו ובכיכובו של אורי זוהר, שיצא לאקרנים ב-1974. את התסריט כתבו יחד אורי זוהר ויעקב שבתאי.

הסרט מציג את סיפורו של בני פוּרמן, מאמן כדורסל תל אביבי אנוכי ויצרי, המנהל פרשיות רומנטיות מחוץ לנישואים. זהו הסרט שני בטרילוגיה התל אביבית של זוהר, ששני חלקיה האחרים הם: "מציצים" ו"הצילו את המציל".

"עיניים גדולות" הוא אחד הסרטים האחרונים שעשה אורי זוהר לפני חזרתו בתשובה, וניתן לחוש בבירור את מיאוסו מהחיים החילוניים כפי שהוא עצמו חי, שככל הנראה ראה אותם כריקניים.

סרט זה שיצא לאקרנים בשנת 1974, צולם ב"שחור לבן", כנראה מרצונם של מפיקי הסרט, אף על פי שסרטים ישראלים צולמו והופקו בצבע בישראל שמונה שנים קודם לכן.

עלילה

בני פורמן, בגילומו של אורי זוהר, הוא מאמן כדורסל, נשוי ואב לשניים, אשר תאבונו הרב לנשים מקשה על תפקודיו המשפחתיים, המקצועיים והחברתיים. פורמן מסתבך עד מעל הראש עם כל פלירטוטיו, בגידותיו והתפרפרויותיו. כשהוא מאשים את חברו הטוב, שחקן כדורסל מוכשר בגילומו של אריק איינשטיין, שהוא מתעסק, כביכול, עם אחת מפילגשיו וכאשר אשתו מגלה את בגידותיו הרבות – לראשונה בחייו הוא מבין כי המצב לא יכול להמשיך כפי שהוא, והוא יהיה חייב להקריב את הנאותיו מנשים כדי לשמור על מסגרת נישואיו. זהו תהליך התבגרותו המאוחר.

"עיניים גדולות" הוא למעשה סרט אוטוביוגרפי של אורי זוהר, שמתחשבן בו שוב ושוב עם עצמו. מאחורי המצלמה התרחשו לא מעט דברים מעניינים שמצאו אחר כך את ביטויים בתוך הסרט: התסריט של "עיניים גדולות" מבוסס על מה שקרה מאחורי הקלעים של סרט אחר של זוהר – "מציצים", שלוש שנים קודם לכן. במציאות, כמו בסרט, גם זוהר וגם אריק איינשטיין היו מאוהבים בסימה אליהו וניצתה בין השניים מעין תחרות סמויה על ליבה. בסוף, במציאות, אריק התגרש מאשתו דאז והתחתן עם סימה. אמנם הסרט נעשה על מאמן ושחקן כדורסל, ולא על במאי קולנוע ושחקן, אך הדינמיקה בין הדמויות היא אמיתית לחלוטין. ב"עיניים גדולות" אורי זוהר למעשה משחק את עצמו ואליה, אשתו במציאות, גלמה את תפקיד אשתו גם בסרט. סצנות הלקוחות מחיי הנישואין של השניים נכנסו לסרט, אחת מהן היא הסצנה בה זוהר שובר בזעם את הכוננית עם הספרים לאחר שאשתו מסרבת לדבר איתו. סצנה זו מבוססת על מקרה שבו אליה תפסה על חם את אורי בוגד בה והוא בתגובה החל לצעוק והרס את הכוננית.

שיר הפתיחה לסרט

השיר נכתב על ידי אריק איינשטיין, אורי זוהר ומיקי גבריאלוב והולחן על ידי גבריאלוב, ובוצע על ידי אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב.

"זה סיפור על בני פורמן שתמיד הלך לו קלף
היה לו כל מה שאפשר לרצות והוא רצה יותר"

בשונה מהגרסה המופיעה באלבום של אריק איינשטיין מאותה השנה, "סע לאט", הרי שהגרסה שבסרט מחוספסת יותר ועושה שימוש בפחות כלי נגינה ובעיבוד מינימלי יותר.