שנת יציאה: 1967

על האלבום:

"החלונות הגבוהים" הייתה להקת פופ רוק ישראלית, שחבריה היו אריק איינשטיין (שירה), שמוליק קראוס (גיטרה, שירה, לחנים ועיבוד קולי) וג'וזי כץ (שירה). הלהקה פעלה בשנים 1966–1968 והוציאה תקליט אחד ("החלונות הגבוהים"). היא חידשה את פעילותה בשנים 1973–1974, עם אלי מגן במקום איינשטיין.

ראשיתה של הלהקה:

ב-1966 נהגו שמוליק קראוס וג'וזי כץ – אז זוג נשוי – להופיע כצמד. יום אחד הזמין קראוס לביתם את אריק איינשטיין לשמוע אותם שרים. איינשטיין שמע, הצטרף, שלושת הקולות התאימו, וכעבור כשבוע אלונה איינשטיין, אשתו של אריק, ששמעה אותם גם היא, הציעה שהם יהפכו ללהקה.

השם שהוצע ללהקה (על ידי אורי זוהר) היה החלונות, כמחווה ללהקת "הדלתות", אך לבסוף נקבע השם החלונות הגבוהים. בראיון רדיו שהתקיים ב-2008 עם ג'וזי כץ, היא סיפרה כי כאשר התאספו כמה חברים בדירה קטנה בתל אביב וניסו למצוא שם לשלישייה הבחין אורי זוהר דרך המרפסת בשלושה חלונות בבית אל על, ומכאן עלה הרעיון.

על האלבום:

באפריל 1967 הופיע תקליטה היחיד של הלהקה, הנושא את שמה. משיריו הבולטים: "אינך יכולה" (מילים: יורם טהרלב), "זמר נוגה" (רחל), "הבובה זהבה" (מרים ילן-שטקליס), "יחזקאל" (חיים חפר), "אהבה ראשונה" (עמוס קינן), "ילדה קטנה" (חיים חפר), "חייל של שוקולד" (חנוך לוין), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין) ו"אז מה" (איינשטיין). "יחזקאל" נפסל לשידור בשל "זלזול ברגשות הקהל הדתי", ו"חייל של שוקולד" נפסל לשידור בגלל רגישות פוליטית. רבים משירי התקליט הפכו ללהיטים.

סגנונה של הלהקה התאפיין בניסויי הפקה ועיבוד ייחודיים, חדשניים והרמוניים, חריגים בנוף המוזיקלי באותה תקופה, עם אווירה שנעה בין שירי אהבה פשוטים ונאיביים ("כל השבוע לך", "אהבה ראשונה"), לפסיכדליה ("איפה הם כל אבותינו", "בובה זהבה") מעט מתונה יחסית לזו שאפיינה את איינשטיין בתקליטון "אריק והאיינשטיינים" קודם לכן. הנופך הלירי נע בין שירי אהבה, מוזיקה מחאתית בוטה ("חייל של שוקולד") ושירים פרובוקטיביים ("יחזקאל") לשירי משוררים ("זמר נוגה"). הסינגל הראשון שיצא לרדיו היה "אינך יכולה", והוא שודר לראשונה בפברואר 1967.

על העיבוד התזמורתי לאלבום היה אחראי הפסנתרן ונגן הג'אז זיגי סקרבניק, שנפטר מסרטן כשלושה חודשים בלבד לאחר צאת האלבום. שנתיים אחרי מותו יצא השיר "היה היה (לזיגי)", שהוקדש לזכרו, והופיע באלבום "פוזי" של אריק איינשטיין.

את עטיפת האלבום עיצב כרובי חובב על בסיס תצלום שצילמה אלונה איינשטיין ובו רואים את השלישייה בעמידה חופשית על חוף הים בתל אביב.

פירוק הלהקה

לאחר יציאת האלבום, ובסמוך לסיום מלחמת ששת הימים, זכתה הלהקה להצלחה רבה והיא הוזמנה להופעות בישראל ובעולם. השלושה הקליטו עוד שירים אחדים, בהם "פגישה במילואים", "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית" (השניים האחרונים הוקלטו עוד קודם, כניסיון לקידום הקריירה הבינלאומית שלהם, לתקליטון שיצא באנגלית וכלל את השירים: "Maybe someday" ו-"Your eyes").

שניים משירי הלהקה, "אל אל ישראל" ו"חייל של שוקולד", יצאו בתקליטון בגרסאות בצרפתית, ובהופעה באולימפיה שבפריז בסוף 1967, ביצעה הלהקה ארבעה שירים, שהופיעו מאוחר יותר בתקליט The Grand Music Hall Of Israel". חילוקי הדעות המקצועיים, בעיקר בין איינשטיין לקראוס, על המשך הפעילות וקידום הלהקה בעולם החזירו את איינשטיין לישראל. בשנת 1968, אחרי כשנתיים של פעילות, התפרקה הלהקה.

החלונות הגבוהים (ההרכב המחודש)

בשנים 1973–1974 חידשו כץ וקראוס את "החלונות הגבוהים" עם אלי מגן. הם הופיעו בשירי השלישייה המקורית ואף הקליטו שירים חדשים: "אצלי הכול בסדר" ו"אלישבע מה נחמדת". עם השיר "אלישבע מה נחמדת", הם הופיעו בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בו שרה כץ שיר נוסף "אמנון ותמר", מאת א. א. מילן ובלחנו של קובי אושרת.

מעמדה של הלהקה בתרבות

ב-2005 הגיע האלבום למקום השני ברשימת 100 האלבומים הישראלים הטובים של מוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות.

ב-27 ביוני 2007, במלאת 40 שנה להופעת האלבום המקורי, הוציאה "הד ארצי" מהדורה מחודשת בעריכת ערן ליטוין שגם כתב את המאמר המצורף להוצאה, במסגרת סדרת "מבראשית", הכוללת את אלבום המקור בתוספת תקליטור בונוס ובו 14 שירים שטרם ראו אור וכוללים הופעות חיות, גרסאות באנגלית ובצרפתית לשירי האלבום ועוד, סאונד משופר, חוברת עם מילות כל השירים, תולדות הלהקה ותמונות ארכיון. כעבור כשבועיים, ב-12 ביולי, הגיע האלבום, בהוצאתו המחודשת, למעמד של אלבום פלטינה, לאחר שנמכרו ממנו למעלה מ-40,000 עותקים. אלבום הפלטינה הוענק לג'וזי כץ, כנציגת הלהקה, במסגרת ערב המחווה שנערך בנמל תל אביב ושודר ב-ערוץ 24. במופע, בהנחיית יואב קוטנר ובניהולו המוזיקלי של אילן וירצברג, השתתפו, בין השאר, שאנן סטריט, נינט טייב, דנה עדיני, חמי רודנר ואחרים, שביצעו את השירים על פי סדר הופעתם באלבום.

ב-2008 האלבום נבחר כאלבום החשוב במוזיקה הישראלית של שנות ה-60 בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות. עוד באותה שנה, זכה השיר "זמר נוגה", שכתבה רחל, בביצוע שלהם במקום הראשון במצעד שירי ישראל, "מצעד השישים", שנערך על ידי שידורי קשת בערוץ 2. את השיר ביצעה במשדר המיוחד, בהגשת ארז טל וקרן פלס, הזמרת ריטה.

בינואר 2012 התפרסמו לראשונה שני סרטונים מהופעת הלהקה מסוף שנת 1967 ב"אולימפיה" שבפריז, צרפת. קטעי הווידאו, שעלו ביוטיוב, היו לתיעוד הווידאו היחיד שהתפרסם מהופעות הלהקה.

ב-2017, לציון 50 שנה ליציאת האלבום, הפיקו גלגלצ את פרויקט המחווה "התשמע קולי", בו ביצעו אמנים והרכבים שונים את שירי האלבום. ברשימת האמנים המשתתפים: תערובת אסקוט, התקווה 6, שלומי שבן, דיקלה, ישי ריבו, אליעד, דניאלה ספקטור וגבע אלון, יובל דיין, גיא ויהל, בום פם ושמעון בוסקילה. הפרויקט לווה במשדר מיוחד בהגשת הדר מרקס ובהשתתפות: יואב קוטנר, יורם טהרלב וג'וזי כץ. באוגוסט 2017 יצא הפרויקט כאלבום בשיתוף חברת התקליטים הליקון.

בפברואר 2018 העלו שלומי שבן, אסף אמדורסקי ויעל קראוס (אחייניתו של שמוליק קראוס) מופע מחווה לשיריה של הלהקה. המופע היה מתוכנן לעלות באופן חד פעמי בחג הפורים במועדון "זאפה" הרצליה, אך בגלל הביקוש הם החליטו להמשיך להופיע איתו גם במקומות נוספים ברחבי ישראל.

***

קוטנר על איינשטיין

גל"צ | 05.12.15

פרק 2 – "החלונות הגבוהים" 1967…להאזנה >>

***

יואב קוטנר | גלי צה"ל, ‏1995–1997 | למרות הכל / תולדות הרוק הישראלי, פרקים 4, 6, 8 

סרטון באתר יוטיוב, ריאיון עם יואב קוטנר במסגרת תיעוד יוצרים של מפעל הפיס, ג'וזי כץ מספרת על הקמת "החלונות הגבוהים"

ערן ליטוין | nrg‏ | 29.7.2007 | חלונות גרסת 67'

דודי פטימר  | מעריב אונליין | 28.3.2017 | ‏"ההתנהגות של שמוליק קראוס לא התאימה": התככים מאחורי אלבום המופת,

אריאל הורוביץ | מקור ראשון – באתר nrg‏ | 18.8.2017 |  50 שנה לאלבום ששינה את פני המדינה