אריק איינשטיין, 3.1.1939 – 26.11.2013
אריק איינשטיין נחשב לבכיר זמרי ישראל מאז ומעולם, ולאב הרוחני של הרוק הישראלי.
איינשטיין נולד וגדל בתל אביב, ובנערותו היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל.
את דרכו המוזיקלית החל בעת שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לאחר שעבר את האודישן מול אורי זוהר, לימים שותפו המרכזי בעשייה הקולנועית. בשנת 59 השתחרר איינשטיין מהצבא והצטרף לתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" ולהרכב להקת בצל ירוק בה היו חברים בין השאר גם אורי זוהר, חיים טופול ואילנה רובינא.
בשנת 1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון שכלל ארבעה שירים. בין השנים 1964-1966 הוא היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" יחד עם בני אמדורסקי ויהורם גאון (שהוחלף בהמשך על ידי ישראל גוריון).
בשנת 1966 הוציא איינשטיין את אלבום הסולו הראשון המלא שלו "שר בשבילך" שכלל שירים כמו "אל תבכי ילדה" ו-"הלילה הזה". באותה שנה איינשטיין חבר לשמוליק קראוס וג'וזי כץ להרכב "החלונות הגבוהים" והשלושה הוציאו אלבום משותף הנושא את שם הלהקה ונחשב בעיני רבים לאחד מאלבומי הרוק הטובים ביותר שיצאו בארץ.
למרות שהיה מוכר בתור זמר ושחקן, את הפריצה הגדולה כאמן סולו, עשה איינשטיין רק בסוף שנות השישים ותחילת השבעים, לאחר שחבר לאמן צעיר בשם שלום חנוך, ויחד עשו השניים את "פוזי", "שבלול" ו-"פלסטלינה", שהגדירו את הרוק הישראלי החדש ונחשבים עד היום לאלבומים החשובים ביותר שיצאו במוזיקה הישראלית.
במקביל, חבורת לול בה היה חבר איינשטיין יחד עם שלום חנוך, אורי זוהר, צבי שיסל ורבים אחרים, יצרו את הסרטים "שבלול", "מציצים", עינים גדולות" ותוכנית הטלוויזה "לול" שהפכו מאז לקלאסיקה. מאז הספיק איינשטיין לשתף פעולה עם אמנים רבים שאותם הפך לשותפים מלאים ביצירתו, כגון שלום חנוך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי, מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, מיכה שטרית, ברי סחרוף, פיטר רוט, גיא בוקאטי ורבים אחרים.
ב-29.8.1981 הופיע איינשטיין בפעם האחרונה בחייו מול קהל, באקט שסימל סופה של תקופה. מאז התמקד ביצירה ושחרר אלבומים בלתי נשכחים כמו "יושב על הגדר", "שביר", "פסק זמן", "אוהב להיות בבית", "שירי אברהם חלפי", "הייתי פעם ילד", "יש בי אהבה" ואחרים, והמשיך להיות אמן חשוב ומשפיע בתרבות הישראלית.